דף הבית כתוב לנו rss
אודותנוהעירייהחינוך ונוערקהילה ותעסוקהשירות לתושבתרבות ותיירותרשות החנייהמרכז צעירים, תעסוקה וקהילה
כתוב לנו
שירותים בקליק
חוק חופש המידע
טלפונים וקבלת קהל
תשלומים
שירותים מקוונים
תיק תושב
פניות ותלונות הציבור
טפסים
מכרזים
דרושים
רישום למוסדות חינוך
Skip Navigation Linksדף הבית»אודותנו»היסטוריה»אתרים ומבנים היסטוריים
רישום לחינוך
דוחות לתושב
בחירות 2013
הטור השבועי של אלי עובד
שכונת יובלים
מוקד 106
שירותי חירום
תשלומים
ישיבות מועצת העיר
מזג האויר
אלבום תמונת
הבריכה האולימפית
youtube  facebook
<>
אבגדהוש
2526272829301
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
303112345

אתרים ומבנים היסטוריים 

בנין המשטרה

נבנה ע"י הבריטים בשנת 1939 לשמירה על הגבול והסדר הציבורי אחרי מהומות הערבים שפרצו בשנות  36-39.
עד שנת 1949 שימש המבנה כבנין המשטרה האיזורי שאויש בשוטרים בריטים ערבים ויהודים שעסקו בעיקר בשמירת הסדר והגבול מפני מסתננים ופורעי חוק ערבים שהתנכלו הן לבריטים והן לישובי הסביבה. עם סיום המנדט הבריטי נעזב המבנה והופקר. המבנה נתפש ע"י כוחות הפלמ"ח שהגיעו לכפר הערבי חלסה הנטוש.
תחילה  שימש המבנה הנטוש כמרכז האיזורי לנתינת שירותים שונים כגון הדואר, השמירה ומשרדי הממשל. רק בשנת 1949 הועברו יחידות שוטרים עבריים ממטולה לאייש את התחנה בעת שהחל גל העליה הגדול לישוב חלסה והיה צורך בשוטרים לפקוח ושמירה על הסדר הציבורי. המבנה חולק לשניים. חלק אחד היה משרדים אזרחיים ששימשו את ראשי הישוב הראשונים והחלק השני שימש כתחנת משטרה לכל דבר.
עד היום עומדת תחנת המשטרה שנבנתה על ידי הבריטים בצורת מצודת "טיגריס" ע"י המהנדס הבריטי שתכנן את תחנות המשטרה ברחבי הארץ. חומה גבוה מסביב, מגדל לתצפית עם קירות אבן עבים. עד היום המשטרה המקומית נמצאת באותו מבנה כמעט ללא שינויים.

בית הספר לילדי הבדואים

בנין אבן הנמצא במרכז העיר עד היום נראים שרידיו מאחורי "פלאפל עמר". בנין זה נבנה ע"י הבריטים בשנת 1936 לפייס את התושבים הערבים הממורמרים. במסגרת מאמציהם של הבריטים להשתלב במרחב הכללי של האוכלוסייה הוחלט להקים בכפר חלסה 2 בתי ספר לילדי הבדואים היושבים בחלסה. בית ספר כללי שילמד אותם לימודים רגילים כגון כתיבה וקריאה ובית ספר חקלאי שילמד את ילדי הפלחים יסודות החקלאות המודרנית. בנין זה נבנה בדרום העיר באזור משתלת הקרן הקיימת ונהרס ע"י קק"ל בשנות ה- 80.
כאמור שימש המבנה ללמד את ילדי חלסה הערבים.
בשנת 1948 ננטש המבנה כפי שננטשה כל העיירה הערבית חלסה.
בשנת 1949 כשהגיעו ראשוני העולים לכפר חלסה, המבנה היה נטוש לחלוטין . רק בשנות החמישים כאשר קריית שמונה מנתה מעל 1,500 נפש ובשנת 1951 כאשר המעברה מנתה כ – 3,000 נפש הוחלט להעביר למבנה יפה זה חלק מתלמידי הישוב שלמדו בחאן והכינו את המקום לקליטת מספר תלמידים לבית ספר שנקרא בית-חינוך ב' ללימודים של שומרי מסורת ודת. בית ספר זה היה בית הספר הממלכתי הדתי הראשון של הישוב. בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים ננטש המבנה כאשר התלמידים הועברו למבנים אחרים בישוב המתפתח. הבנה שימש כספריה עירונית ראשונה, אח"כ שימש כמועדון טכני משגשג וכן כמקום של תנועת הצופים. המבנה ננטש בראשית שנות השבעים כאשר המצב הביטחוני לא איפשר לקיים שם פעילות ציבורית.
כיום המבנה נטוש כאשר ישנם מספר תוכניות לשיפוצו ולהופכו למוזיאון או למסעדה אם כי קיימת תוכנית מוכנה להורסו ולבנות את בנין העירייה החדש.

קבוצת מבנים מול השוק החדש

כיום נמצאים שם בצד הכביש העולה צפונה מספר מבנים מתקופת הכפר הערבי חלסה. מבנים אלו שימשו בשנות השלושים והארבעים כמחסני ציוד וחנויות לממכר מוצרים שונים שהיו חסרים לערביי הסביבה כגון חלקי חילוף לרכב, דלק למכוניות, שמן, בגדים, בדים, ציוד חלקי וכו'. זה היה תחילתו של המסחר המסודר בין מרכז הארץ המנדטורית לצפונה לכיוון לבנון וסוריה, דבר שהפך את הכפר חלסה למרכז לשווק סחורות.
מבנים אלו ננטשו בשנת 1948. בראשותה של קריית שמונה שימשו מבנים אלה בחלקם כמשרדים ובחלקם כ"משביר המרכזי" שסיפק סחורות לתושבי המעברה ולקיבוצי הסביבה.
כיום משמשים מבנים אלו לחנויות שונות ורק מעטים יודעים שאלו הם מבנים ערביים שנבנו בשנות השלושים.

תחנת הקמח

תחנת הקמח העתיקה הנמצאת מדרום ל"פארק הזהב" ע"י מתנ"ס אשכול פעלה עד קום המדינה בשנת 1948 ונבנתה ע"י משפחה עשירה מהכפר הונין (ע"י מרגליות ) משפחת חסין הערבית. בתחנה זו תחנו חיטה של הפלחים שעיבדו את שדותיהם בסמוך לכפרי הבדואים שבהם גרו. התחנה נסרקה ע"י אביצור נציג קק"ל בשנות ה - 30 וה- 40.
אביצור מתאר בספרו משנות ה – 50 על מצבם הטוב של 2 תחנות הקמח שנמצאו בקריית שמונה. אחת בנחל שושן שנהרסה לחלוטין עם פיתוח השכונה ואחת שנשתמרה היטב בזכות העשבייה הגבוה, הסוף והפטל שכיסה אותה לחלוטין. תחנת קמח זו היא כיום תחנת הקמח שמיועדת לשיפוץ יסודי ולהפעלה. עדיין שמורים בה שרידי אמות המים הארובית וגלגל ההנעה, המבנה וחגורות הקטון ותעלות המים זקוקים לשיפוץ יסודי.

בנין המסגד 

נבנה בשנת 1906 ע"י כמל אפנדי שבנה באותה תקופה את בית החאן שהיה ארמונו האישי. מבנה אבן מרשים זה נבנה בצורה מאוד יפה ליד נחל זהב, שימש לתפילה את תושבי חלסה הערבים. צמוד אל המסגד ישנו  מבנה אבן קטן ( משמש כיום כמשרד המוזיאון ). במבנה זה קבור היה שייך חשוב מאוד שבו האמינו הערבים ואליו עלו לרגל.
בשנת 1948 ננטש המסגד ונהרסה תקרתו וקרסה. ראשוני התושבים שהגיעו לכפר הערבי הנטוש ובתחילת דרכה של קריית שמונה שימש המבנה הנטוש  כמקום מפגש של עולים. כאן ישבו על גדת הנחל, נחו, עשו פיקניק, שרו והתקהלו כל אחד בעדתו. באמצע שנות החמישים שופץ המבנה (1956) נבנה גג על שמם של "קדושי קהיר" שהועלו לגרדום במצרים בשנת 1955 לאחר "פרשת לבין" אליהו עזר ואליהו חכים. באותה תקופה שימש המסגד כמקום לעריכת חתונות ומסיבות וכן אירועים משפחתיים היות והיה המבנה הקשיח היחידי. בשנת 1968 שימש הבניין כבית משפט השלום בעיר. בשנת 1988 הוחלט להפכו למוזיאון עירוני שישמר את תולדות היישוב.

בית החאן (בית כאמל אפנדי) 

המבנה נבנה ב- 1906 ע"י כאמל אפנדי בעל האדמות הרבות בגליל והאיש החזק בכפר הערבי "חלסה" ( כיום קריית שמונה ).
מדובר במבנה אבן ערבי בנוי בצורת האות ר מוקף חומה. שימש למגורים, לאכסון הסוסים באורווה מפוארת באגף המזרחי והרמון לנשותיו של כאמל שהיה ידוע באהבת "החיים הטובים". מחוץ לחומה גרו האיריסים שהיו אחראים על אדמותיו ורכושו של כאמל. המבנה ננטש ב – 1948 במלחמת העצמאות.
מיד עם הגיעם של העולים הראשונים - התימנים, נמצא שימוש למבנה הקשה היחיד שהיה על תילו בכפר "חלסה". באגף המערבי שוכנו העולים כולם, באולם אחד בערך כ – 180 נפש.
בשנת 1950 היה המבנה כבית ספר הראשון של העולים החדשים. באגף המזרחי הקיים הוקם בית החרושת הראשון של קריית שמונה, מפעל של "משכית" לאריגת מחצלות גומא ורהוט מקש, על הקיר החיצון באגף המזרחי הוקרנו הסרטים הראשונים, שם החל הקולנוע הראשון של הישוב.
בשנת 1952 הוקם במבנה המזרחי מפעל ליצור רהיטי עץ שנסגר אחרי תקופה קצרה. המבנה ננטש למספר שנים ובשנת 1955 היה המבנה המזרחי כמחסן של המעברה וכן חלק מהמבנה המערבי שימש כבית חרושת לגזוז. בשנות השישים המבנה המוזנח היה פרוץ לכל עבר ולא היה בשימוש. בשנות השבעים הוחל בשיפוץ האגף המערבי לשימושו של בית הספר הגבוה לציור מתל-אביב, זהו למעשה תחילתו של החאן במסגרתו החדשה "כמרכז האומנויות" האזורי, כך למעשה יופיו של המבנה וצורתו המיוחדים הם שהביאו להחלטה להפיכת החאן למרכז יוצרים אזורי.
בשנת 1982 שופץ המבנה בתרומה של 2 מליון דולר מקהילת סאן פרנסיסקו, תרומה שהפכה את המבנה לפנינה ארכיטקטונית מפוארת ויפה. "בית החאן" נהיה למרכז אומנויות אזורי ששייך לרשת המתנ"סים ומשמש כך עד היום.

האתר הוקם ע"י החברה לאוטומציה. כל הזכויות שמורות © 2013. עיריית קרית שמונה