בכל טיול או שיטוט במדרכות העיר אנחנו מוצאים את עצמנו מדלגים מעל  הפתעות שהשאירו הכלבים ותוהים מי המסכן שיפספס ויעשה צעד קטן מדי.

למרות שחוקי העזר המקומיים קובעים בבירור כי חלה על הבעלים חובת איסוף צואת כלבים, ברור לכולנו כי חוקים אלו לא נאכפים כנדרש ועלינו לוותר על חווית הנוף הפרוש לפנינו לטובת בחינת כל צעד וצעד כשאנו דורכים על הקרקע. 

ד"ר  ברוניסלב ליפלנדסקי: "צואת כלבים שלא נאספת היא לא רק מפגע אסתטי, אלא סכנה בריאותית של ממש! מלבד החלקת אנשים על הצואה, המלווה בפציעות גופניות שונות, טפילים, תולעים וחיידקים מסוכנים הגדלים בצואת הכלבים עלולים להדביק ילדים המשחקים בארגזי חול, מדשאות, פארקים וכו'".

בעיה קשה ובוערת זו של צואה שאינה נאספת, היא בראש ובראשונה תחת אחריותו של בעל הכלב. זהו תוצר לוואי בלתי נמנע מגידול הייצור הפרוותי והאהוב. למרבה הצער, הידע של רוב האנשים לגבי הזיהום והסכנות הטמונות באי איסוף צואת כלבים, הוא מועט וחסר. בעלי כלבים יקרים, חשוב שתדעו: אתם לא רק עוברים על החוק, אלא גם מסכנים את הציבור כאשר צואת כלביכם נעזבת על המדרכות, המדשאות ובכל מקום אליו יש לציבור גישה. בצואת הכלב אשר אינה נאספת, יכולות להתפתח תולעים מסוכנות כמו תולעת הפארקים, שאת שמה שמעו בוודאי רוב בעלי הכלבים המבקרים מפעם לפעם אצל הרופא הווטרינר המקומי. תולעת זו קיבלה את שמה עקב התפשטותה הראשונית בפארק הלאומי ברמת-גן, בשלהי שנות ה-80.

כיצד נדבק הכלב בתולעת הפארקים ואיך זה קשור לצואה שאינה נאספת?

צואת כלבים יכולה להיות נגועה בביצי תולעת הפארקים, הנאכלות על ידי חיפושיות זבל. הביצה בוקעת בתוך החיפושית, המהווה מאכסן ביניים לתולעת המתפתחת. חיפושיות הזבל נמצאות בצואה, על הדשא, במזון זרוק, במכרסם או ציפור שבלעו חיפושית, על הרצפה ובכל מקום אחר אליו יש לכלבכם גישה, ואם יאכל אחד מהם, יידבק בתולעת. זמן מה אחרי אכילת התולעת, היא מגיעה לאזור הושט. שם היא מטילה את ביציה, דבר המפריע לכלב לאכול, גורם להקאות של מזון לא מעוכל בתדירות תכופה ואף עלול לגרום למוות פתאומי ומיידי.

הביצים שהוטלו בוושט מגיעות לבסוף לקיבת הכלב, יוצאות בצואה והמעגל נסגר ומתחיל מההתחלה. לכן, הדרך הטובה ביותר לטפל בתולעת הפארקים היא על ידי מניעה.

• בראש ובראשונה, על בעלי הכלבים להעניק טיפול מונע נגד תולעת הפארקים אחת ל-3 חודשים.
• מומלץ לטייל תמיד עם הכלב קשור ברצועה כדי למנוע ממנו אכילת צואה, דשא, חיפושיות זבל או כל דבר אחר העלול להזיק לו.
• 
  ד"ר  ברוניסלב מוסיף: "אצל בני האדם, המגע עם צואת כלבים עלול לגרום למחלות וטפילים. חיידקי הסלמונלה, למשל, מופצים בקלות רבה דרך צואת חתולים וכלבים. איסוף של צואת כלבים ימנע הדבקות ומחלות מעיים! בל נשכח שצואת הכלבים, המעוררת סלידה, עלולה גם לעורר גישה שלילית כלפי בעלי החיים עצמם בקרב התושבים. לכן, כדי לעודד ולחנך אנשים לאהבה וכבוד לכלבים ולחיות בכלל, ולמען ס לבים לאסוף ולסלק את הצואה בשקית לפח האשפה.

הכלב באחריות בעל להעניק ביבה טובה, איכותית, נקייה וסובלנית עלינו 'לקחת את העניינים לידיים'".