ישראל חוותה משחר ההיסטוריה רעידות אדמה דרמטיות מתוקף היותה ממוקמת בנקודה גיאולוגית רגישה - הישר על השבר הסורי אפריקני. מומחים מתריעים מזה שנים כי ישראל בכלל וצפון הארץ בפרט, אינם מוכנים לאסון של רעידת אדמה. מרבית המבנים בישראל, שנבנו עד שנות השבעים, אינם מחוזקים מפני רעידות אדמה, דבר שמעמיד את דייריהם בחשיפה מרבית לנזקים בנפש וברכוש.

כאמור, העיר קריית-שמונה ממוקמת לאורך קו השבר הסורי- אפריקאי המוגדר כקו שבר פעיל. זו הסיבה שראש העיר ניסים מלכה מתכתב בשנתיים האחרונות עם שרים בממשלת ישראל כדי שיעבירו תקציבים לחיזוק מוסדות חינוך, מבני מגורים ומבני ציבור בקריית שמונה.

היום הגיעה הבשורה היישר מלשכתו של שר החינוך ששוחח בצהריים עם ראש העיר  ובישר לו כי משרד החינוך יעביר במסגרת אישור תקציב 2011, עשרה מיליון שקלים לחיזור מוסדות חינוך בקריית שמונה מפני רעידת אדמה.

לפני מספר חודשים סיימו אנשי משרד החינוך לבדוק את מצבם של בתי הספר בעיר ועמידותם בפני רעידת אדמה צפויה והגישו את המלצותיהם לעיונו של השר גדעון סער שהחליט לא לקחת סיכונים ולהעביר את כל הכסף הדרוש לחיזוק מוסדות החינוך בעיר.

ראש העיר ניסים מלכה ברך על החלטת השר והודה לו בשמם של תושבי העיר. "מדובר בהחלטה חשובה והכרחית. השר סער הוכיח כי כאשר מדובר בחיי אדם אסור לקחת סיכונים וצריך לתת את כל המשאבים כדי שילדינו יהיו בטוחים במקום בו הם רוכשים השכלה ודעת", אמר ראש העיר שקרא גם לשר הבינוי והשיכון ללכת בעקבותיו של השר סער ולהקצות תקציב לחיזוק בניינים ומבנים מסוכנים בקריית שמונה.

אנשי אגף ההנדסה בעיריית קריית שמונה מתכוונים, בנוסף לחיזוק המבנים, לפתור בעיות בטיחותיות נוספות הקיימות במספר בתי ספר בעיר במסגרת התקציב שיעביר השר.

כזכור בדו"ח השנתי מס' 41 של מבקר המדינה, בפרק "ההיערכות לרעידות אדמה", צוין כי בשנת 1990 עשה משרד השיכון סקר על עמידות מבנים ברעידות אדמה בקריית שמונה והעלה, כי מבנים שהתגוררו בהם כ-2,300 משפחות אינם עמידים ברעידת אדמה, וכי ההשקעה הכספית הדרושה לחיזוקם נאמדת בכ-6.7 מיליון ש"ח (במחירים דאז).

כעבר 4 שנים (במארס 1994) החליטה הממשלה לאשר תכנית חלקית של משרד השיכון להיערכות לרעידות אדמה, המבוססת על תכנית שהכין המשרד בשנת 1992, והטילה עליו לעשות בתוך שנתיים, ביישוב שיקבע, סקר בעניין שיטות לחיזוק מבנים; לאתר כמה מבנים טיפוסיים ביישוב ולנתח את עמידותם ואת הנזק העלול להיגרם להם ברעידות אדמה בעוצמות שונות. לצורך כך הורתה הממשלה למשרד השיכון לפתח כלי לסקר מבנים. מחלקת התגוננות האוכלוסייה שבפיקוד העורף והמכון הלאומי לחקר הבנייה הצטרפו למשרד השיכון בביצוע התכנית. בעקבות החלטת הממשלה הזמין משרד השיכון בשנת 1995 סקר מקיף לבחינת עמידות כל המבנים בקריית שמונה (1,471 במספר, מהם 58 מבני תעשייה) ברעידות אדמה. הסקר העלה כי 396 מבנים, שהם כ-28% ממבני המגורים בעיר, בהם 130 שבנה משרד השיכון, אינם עומדים באמות המידה לעמידות ברעידות אדמה שקבעו הסוקרים, רובם משום שיש בהם קומת עמודים המוגדרת "קומה חלשה".

מנתוני הסקרים עולה כי 2,110 דירות שבנה משרד השיכון בקריית שמונה אינן עומדות באמות המידה שקבעו הסוקרים לעמידות ברעידות אדמה. מדובר במספר רב של דירות, ומן הראוי היה שמשרד השיכון ישקול החיזוק הדרוש להן, אך הוא לא עשה זאת.

זאת ועוד, בהחלטות ממשלה מסוף 1988 וממארס 1990 נדרש משרד השיכון לבחון את האפשרות להגביר את עמידותם של מבני מגורים קיימים ברעידות אדמה, תחילה באזורים בעלי מקדם סיכון סיסמי גבוה, ולאחר מכן באזורים אחרים, "תוך הגדרת הפתרונות ויישומם על פי מערכת עדיפויות". לפי אומדן ראשוני שעשה משרד השיכון, עלות חיזוק ה מבנים בכל היישובים שבקרבת השבר הסורי- אפריקני נאמדה בכ-150-200 מיליון ש"ח; העלות הממוצעת של חיזוק כל דירה נאמדת בכ-20,000 ש"ח.