10.5.2010

נציגי הוותרנים, אחי ואחיותיי הלוחמים היהודים הגיבורים במלחמת העולם השנייה.

הרשו נא לי לברך אתכם על גבי מכתב זה, כי לצערי ד"ר בוריס חבר מועצת העיר, החושב שאתם נחלתו הפרטית לא טרח להזמין אותי לאירוע לברך אתכם. אנו פה בזכותכם, משום שכחיילים יהודיים בצבא האדום תרמתם תרומה מכרעת להביס את צבאות גרמניה, ואלמלא תבוסה זו היה העם היהודי מושמד. אנו פה בזכותכם משום שכחיילים בצבא, כפרטיזנים במחתרות וביערות עיצבתם מורשת קרב יהודית שמשמשת אותנו עד היום להגנה על המולדת.

לכן, הדור שלנו חייב לכם חוב גדול, וזה אומר שאנו צריכים לאפשר לכם לחיות בכבוד. נעשה את כל הנדרש כדי שתוכלו לחיות את שארית ימיכם ברווחה ובכבוד. נלחמתם לא רק בעד עצמכם, אלא בעד הילדים והנכדים שלכם, בעד הדורות הבאים. נלחמתם לא רק עבור שלום העולם אלא כדי שלעם היהודי יהיה עתיד, כלומר מדינה חזקה ומשגשגת משלו. נלחמתם כדי שיקום צבא חזק צבא הגנה לישראל. שיכול לגונן ולשמור על עם ישראל מפני האויבים הרוצים להשמידנו. נלחמתם כדי שגם אני יוכל לחיות ולשרת כקצין בדרגת רב סרן בצנחנים ובשריון, כדי שגם חתני ישרתו ביחידות מיוחדות בצנחנים, כדי שבני ישרתו בשריון וביחידות מיוחדות בגולני. נלחמתם כדי שעם ישראל יחיה בארץ ישראל בכלל ובקריית שמונה בפרט בבטחה ובשלום.

אני מודה לכם מקרב בשמי ובשם תושבי קריית שמונה. מאחל לכם בריאות ואריכות ימים. אבל הבטחת העתיד אפשרית רק על-ידי הפקת הלקחים הנכונים מן העבר ויישומם בהווה. זהו המבחן העליון של מנהיגות ושל מדינאות.

ומה הם לקחי העבר?

ביום זה שמציין 65 שנה לניצחון על הנאצים, לעמים רבים יש סיבה לחגוג. לבריטים, לרוסים, לאמריקנים היה ניצחון גדול. אך לנו, היהודים, זו אינה עוד חגיגת ניצחון. זהו ציון יום של ישועה שמהולה בעצב שאין דומה לו בתולדות העמים. העמים האחרים שילמו מחיר יקר, לפעמים יקר מאוד. אבל המחיר ששילם עמנו אינו דומה למחיר ששילם שום עם. שליש מעמנו אבד.  יש היום לפחות אותו מספר או יותר של בריטים, צרפתים, הולנדים, ואמריקנים לעומת מספרם לפני המלחמה. אבל יש פחות יהודים, הרבה פחות, ממה שהיו אז.  הטרגדיה של השואה היא עוד יותר נוראה כי אפשר היה למנוע אותה.

אילו הייתה קמה מדינת ישראל לפני מלחמת העולם השנייה, לא הייתה מתרחשת השמדת יהודי אירופה. מדינת היהודים הייתה משמשת להם מגן ומקלט. זה מה שהרצל חזה ותכנן, אך רוב ממשיכיו בהנהגה הציונית לא הבינו זאת.

אילו היו תובעים את הקמת המדינה היהודית בין שתי מלחמות העולם, אילו היו פורצים את מחסומי השלטון הבריטי בעוד מועד, לא הייתה מתרחשת השואה. שנית, אפשר היה למנוע את הטרגדיה אם מנהיגי העולם הדמוקרטי היו מתייצבים בזמן מול היטלר. אבל הם לא התייצבו. מול הרטוריקה הרצחנית שלו, הם הגיבו בביטול, מול החוצפה שלו גילו חולשה, מול התעוזה שלו נהגו בפחדנות.

ועד שהעולם הבין שחייבים להתייצב מול הרודן, כבר היה מאוחר מדי. עשרות מיליוני בני אדם נהרגו ועלו באש. אומנם התייצבות מוקדמת מול היטלר גם היא הייתה גובה מחיר, אך מחיר זה היה לעין ערוך קטן יותר ממה שנגבה ע"י אי-התייצבות.  העמים החופשיים לא הבינו שמדיניות של פייסנות וחולשה מול טרור רצחני והצהרות השמדה היא איוולת מסוכנת. להיפך, צ´יימברלין, שמוצג היום כקריקטורה, נחשב אז כגיבור, גיבור השלום. הלקח של זיהוי מוקדם של הסכנה הוא חשוב במיוחד לכל מי שמנהיג את מדינת ישראל. אנו מדינה קטנה. אין לנו מרווחים לטעויות. בשנים האחרונות חווינו טרגדיות שבאו עלינו בגלל מנהיגות שהתעלמה מן הסכנות, נכנעה למשאלות לב, קראה באופן שגוי את המציאות, וכמו בימים שקדמו למלחמת העולם השנייה ביטלה את אלה שמתריעים על הסכנות כנביאי זעם ורואי שחורות.  ידידי הוותרנים, כדי למנוע שואה נוספת, אנו צריכים להצטייד בגבורה שלכם, ובמנהיגות שתזהה עכשיו את האיומים על קיומנו ותארגן את הכוחות בארץ ובעולם כדי להדפם ולהרחיקם מעל ראשינו.

שלכם

ניסים מלכה

ראש העיר