נפילת טילים 

האיום העיקרי על עורף מדינת ישראל הוא ירי הטילים והרקטות.
ערב מלחמת המפרץ מדינות רבות נוכחו לדעת כי המלחמה עברה מן החזית אל העורף.בפיקוד העורף גובשו הנחיות התנהגות לאזרח בעת הישמע אזעקה או קול נפץ, ציות להנחיות אלו ימזער באופן משמעותי את מידת הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מירי טילים או רקטות לעבר עורף מדינת ישראל.


הכנת הבית ובני המשפחה

לאור משך ההתרעה, חשוב לקבוע את המקום אליו ניכנס בזמן ירי רקטות מבעוד מועד. בעדיפות ראשונה, יש לבחור את הממ"ד או המקלט הפרטי. בהיעדר ממ"ד או מקלט פרטי יש לבחור חדר מוגן ע"פ הנחיות פיקוד העורף. ודאו כי כל בני הבית מכירים את המרחב או החדר המוגן. חשוב לקבוע חדר זה בכל מקום בו נשהה. הקפידו לצייד את המרחב או החדר המוגן בתיק החירום ולבצע הכנה משפחתית.

כיצד נזהה אירוע?

בהישמע צפירה, קול נפץ או התרעת "צבע אדום".

במבנה:

יש להיכנס מיד אל הממ"ד (המרחב המוגן הדירתי) ולסגור את חלון הפלדה, במידה ויש מערכת אוורור וסינון יש להפעילה על מצב אוורור.

במבנה ללא ממ"ד,

 יש לפעול על פי סדר הפעולות הבא: 
1.   להיכנס לחדר המרוחק ככל הניתן מהכיוון ממנו יש איום בירי רקטות ובעל מינימום קירות חיצוניים, חלונות ופתחים.
2.   לסגור את הדלת ואת חלונות החדר.
3.   לשבת על הרצפה (מתחת לגובה קו חלונות החדר), בצמוד לקיר פנימי ולא מול חלון.
4.   דיירי הקומה העליונה במבנה בלא ממ"ד, נדרשים לצאת לחדר מדרגות ולרדת קומה אחת. החדר המוגן יכול להיות חדר מדרגות או מסדרון (במידה ואלו מתאימים יותר לתיאור הנ"ל משאר חדרי הבית).

מחוץ למבנה:

בשטח בנוי -  יש להיכנס למבנה ולפעול על על- פי ההנחיות לשוהים במבנה. 

בשטח פתוח - יש לשכב ולהגן על הראש בידיים.


הנוסעים ברכב:

יעצרו בצד הדרך, יצאו מהרכב ויכנסו למבנה או למחסה קרוב. 
במידה ולא ניתן להגיע למבנה או מחסה בפרק הזמן הנתון, יש לצאת מהרכב, לשכב על הרצפה ולהגן על הראש בעזרת הידיים.
במידה ולא ניתן לבצע את שתי ההנחיות הקודמות יש לעצור ולהמתין ברכב 10 דקות.

 

לאחר האירוע:

ניתן לצאת מהמיגון לאחר 10 דקות, באם לא ניתנה הוראה אחרת. 
יש להתרחק מחפצים בלתי מזוהים. במידה שראית רקטה על הארץ יש להרחיק סקרנים ולהודיע לגורמי הביטחון.

 

רעידת אדמה

הכנה לרעידת אדמה

  1. יש לאתר מקום בטוח בבית-רחוק מקירות חיצוניים.מקום מועדף-ממ"ד.
  2. יש להראות לכל בני המשפחה היכן נמצאים המפסקים הראשיים של החשמל והברזים הראשיים של הגז והמים,וכיצד לסגור אותם.
  3. יש להכיר יציאות חירום,אם יש.
  4. יש לקבוע מקום מפגש עם בני המשפחה למקרה שהרעש יתרחש כאשר הם נמצאים במקומות שונים.
  5. יש לחזק את החפצים הכבדים בבית שעלולים ליפול ולפגוע באנשים.
  6. יש להכין ערכת חירום בכל בית הכוללת:

רצוי להשאיר את התיק במקום נגיש ליציאה מהבית 

  • אוהל איגלו משפחתי 4-6 נפשות
  • בקבוקי מים מינראליים.
  • פנס + סוללות.
  • רדיו+סוללות.
  • קופסאות שימורים.
  • ערכת עזרה ראשונה.
  • תיק חירום הכולל:כסף מזומן,צילומי מסמכים חשובים,תרופות, בגדים לכל אחד מבני הבית,מים.

 

הנחיות בעת הארוע:

בבית:

  1. יש לתפוס מחסה בפינה של אחד מחדריו הפנימיים של המבנה-רצוי ממ"ד.אפשרות אחרת היא להתכופף ולהיכנס תחת משקוף או שולחן כבד ולאחוז בצדדים.יש להגן על הראש והפנים.
  2. יש להתרחק מקירות חיצוניים,מראות ספריות וחלונות.
  3. בבניינים רבי קומות עדיף לשהות בחדר המדרגות.אין להשתמש במעלית.
  4. מיד עם סיום רעידת האדמה יש לכבות כל אש דולקת,יש לנתק את החשמל והגז.
  5. אם אתם רתוקים לכסא גלגלים נעלו אותו והגנו על ראשכם.
  6. אם אתם מרותקים למיטה בעת הרעש הגנו על הראש בעזרת כרית.

בחוץ:

  1. יש לחפש שטח פתוח.
  2. יש להזהר  משברי זכוכית ומחוטי חשמל קרועים.

ברכב:

  1. עצרו את הרכב והישארו בתוכו-הוא מגן עליכם.
  2. אם אתם מתחת לגשר,על מחלף,ליד עצים או בקרבת בתים-נסו להתרחק ברכב או ברגל.
  3. הכינו ברכב תיק עזרה ראשונה ומים בכמות. מספקת

המסמך נכתב בייעוצו של פרופ' מולי להד- יועץ בנושא התנהגות אוכלוסיה במצבי חירום לעורף ולמועצה לביטחון לאומי

 

בחירת חדר מוגן

כחלק מההכנות לשעת חירום ובמסגרת הכנת הבית, חשוב לקבוע מראש מרחב או חדר מוגן בבית.
זכרו להגדיר את המרחב או החדר המוגן בכל מקום בו אתם שוהים באופן קבוע (בבית, בעבודה, בבית הספר וכו'). בחירת החדר המוגן תעשה בהתאם להנחיות פיקוד העורף.

לאחר בחירת המרחב או החדר המוגן, ועל מנת לשפר את יעילותו ולהגביר את מוכנות הבית לחירום, יש להכינו לשימוש על פי העקרונות הבאים. עקרונות אלה נכונים לכלל סוגי החדרים או המרחבים המוגנים  (חדר,ממ"ד וממ"ק) אלא אם צוין אחרת. כדאי לחזור ולבצע פעולות אלו אחת לשלושה חודשים.

 

1. ודאו כי גודל החדר ומספר מקומות הישיבה או השכיבה בו מתאים למספר השוהים המתוכנן. (בממ"ד- לפחות חמישה מ"ר פנויים). במידה שישנו ציוד המאוחסן במרחב המוגן ודאו כי בהתאם לצורך ניתן בקלות לפרק ולהוציא את הציוד שאינו הכרחי . במידת האפשר, מומלץ להכניס אל החדר מיטות נוספות: נפתחות או מתקפלות שישמשו את בני הבית במקרה של שהייה ממושכת.

2. בצעו קיבוע חפצים:
• חברו לקירות ספריות ומדפים.  במידת האפשר, העדיפו שלא להתקין מדפים במרחב או החדר המוגן.
• השתמשו בווים לתליית חפצים כמו נברשות, עציצים ותמונות. השתדלו לשמור על קירות ותקרה ריקים מאלו.
 נעלו את דלתות הארונות כדי למנוע נפילת חפצים (בעיקר כלי זכוכית).
• מנעו תזוזת מכשירים כבדים בחדר (מכונת כביסה, מקרר וכו') על ידי נעילת הגלגלים. אם הדבר אפשרי, הימנעו מלמקם מכשירים כבדים במרחב או החדר המוגן. 
• הימנעו מלהניח חפצים כבדים או שבירים בגובה (על גבי מדפים,ספריות וכו'). ככלל, הקפידו להניח חפצים כבדים במקומות נמוכים.
• ודאו תקינות , יציבות ועיגון גופי התאורה לתקרה או לקיר.
• ודאו עיגון ויציבות אביזרים נוספים לקיר: שקעים, מכסים שונים וכיו"ב.
• אתרו מוקדי סיכון נוספים במרחב או החדר המוגן וטפלו בהם.


3. התקינו בחדר אמצעי תקשורת לקבלת הנחיות מהגורמים המוסמכים במצבי חירום. בנוסף לרדיו המצוי בתיק החירום כדאי לחבר נקודת טלוויזיה או נקודת אינטרנט. התקנת טלפון קווי (לא ברשת סלולארית) במרחב או החדר המוגן שלכם הינה הכרחית!

4. אחסנו את ציוד החירום המשפחתי במרחב או החדר המוגן בבית.

5. השאירו את החדר פתוח (בדגש על הממ"ד והממ"ק) ואווררו אותו מעת לעת.

6. בדקו את דרכי הגישה אל המרחב או החדר המוגן. ודאו כי כל הדרכים פנויות מסכנות, חפצים זזים (על גלגלים, למשל) שעלולים לחסום אותן ומחומרים דליקים.


7. בצעו בדיקת תקינות ואפשרות אטימה (בכל הקירות, הדלתות והחלונות הקיימים במרחב או החדר המוגן):

בחדר עצמו:

  •        ודאו שאין שום חורים החודרים לעובי הקיר (כולל חורים המיועדים לתעלות ולמיזוג  אוויר).
  •        ודאו אפשרות נוחה וקלה לפתיחת הדלת והחלון וסגירתם, גם לילדים וקשישים.
  •        ודאו סגירה שלמה של הדלת – ודאו כי אין ליקויים בדלת עצמה או במשקוף. הימנעו מהצבת רהיטים וחפצים המונעים את סגירתה המוחלטת.
  •        ודאו את סגירתו המוחלטת של החלון –ודאו כי החלון נע בקלות במסילות ומתיישב בהתאמה מושלמת בכל צידיו.
  •        במידה שישנם תריסים בחלון החדר, ודאו כי הם תקינים וניתנים לסגירה קלה.
  •        הקפידו לתקן עוד היום כל ליקוי שנתגלה בחדר.

בממ"ד ובממ"ק:

א. ודאו שאין שום חורים החודרים לעובי הקיר (כולל חורים המיועדים לתעלות ולמיזוג  אוויר).
ב. ודאו אפשרות נוחה וקלה לפתיחת הדלת והחלון וסגירתם, גם לילדים וקשישים.
ג. ודאו כי כל הצירים או המסילות משומנים או מגורזים היטב.
ד. ודאו סגירה שלמה של הדלת -שימו לב כי דלת ממ"ד אטומה רק על ידי סיבוב נוסף של הידית ונעילת הדלת על ידי הצמדתה למשקוף. 
ה. בדלתות מדגם ישן- ודאו את תקינות "הסף המתפרק" בתחתית הדלת ואטימותו.
ו. ודאו האפשרות לפירוק קל ומהיר של דלתות העץ הפנימיות הצמודות לדלת הפלדה (בזמן חירום יש להסירן ולהשאירן מחוץ לממ"ד).
ז. במידה של תקלה בחלון או בדלת יש לפנות ליצרן לתיקון הליקויים.
ח. צינורות אוורור (במקרה שלא מותקנת בממ"ד/הממ"ק מערכת אוורור וסינון): ודאו הימצאות ברגים מתאימים (לפחות 4) וכן מפתח ברגים מתאים ומכסה פלדה אטום לסגירת הצינור.

8. פעולות נוספות ייחודיות לממ"ק:
• ודאו כי הממ"ק נקי מלכלוך ומחפצים שאינם בשימוש.
• בצעו הדברה בהתאם לצורך.
• ודאו הימצאות מתקן שירותים כימיים תקין ופרגוד נאות.


שימו לב 
בחירה בממ"ק כמרחב המוגן הופכת לעתים את ההכנה למורכבת יותר. תנו כבר עכשיו דעתכם לדרכי הגישה אל הממ"ק, למקום אחסונו של תיק החירום ועוד.

בתום פעולות ההכנה חשוב לוודא כי בני המשפחה מכירים  את המרחב או החדר המוגן ואת דרכי הגישה אליו.

 

טראומה

מצב חירום מאופיין בחוסר וודאות והוא גורם לשינויים ושיבושים בשגרת החיים.
התגובות הרגשיות וההתנהגותיות של האנשים הנמצאים במצב חירום משתנות מאדם לאדם בעוצמתן, אך הן דומות במהותן. ניתן להצביע על תגובות פיסיות שכיחות כמו עייפות, חולשה, חוסר תיאבון וכד' וכן על תגובות רגשיות כמו פחדים וחרדות, עצב, דיכאון, הפרעות בריכוז וכד'.
חשוב לדעת שאלו תגובות נורמאליות למצב לא נורמאלי.
מה אנו יכולים לעשות היום על מנת להיות מוכנים ולהקל על עצמנו במצבי חירום אפשריים?
העיקרון פשוט: ככל שנדע יותר על מצבי חירום בכלל ועל דרכי ההתגוננות בפרט, כך נתפקד טוב יותר ונאמין ביכולתנו וביכולתם של הקרובים לנו להתמודד עם המצב. הכנה מראש תוביל לכך שמצב חירום יראה לנו מוכר, נהיה מוכנים מבחינת אמצעים ומבחינת דרכי התגובה האפשריות ונגיב בצורה אפקטיבית יותר. 

 

מספר כללים לסיוע

להלן מספר כללים שיסייעו לך להתמודד טוב יותר עם מצב החירום:

  1. חשוב לבצע את כל פעולות ההכנה שהגורמים המוסמכים (צה"ל, פיקוד העורף, הרשות המקומית וכד') הורו לעשות.
  2. זהה את מה שעזר לך בעבר כשהיית בבעיה או בלחץ והשתמש בכך. לכל אדם קיימים הדברים הייחודיים העוזרים לו להתמודד (פעילות פיזית, שיחה עם חבר או קרוב, להיות בחברת אנשים קרובים, צבירת מידע על המצב, אמונה וכדומה). ייתכן שמשהו שעוזר לאחד אינו עוזר לאחר.
  3. נקיטת פעולה (לעומת פאסיביות וחוסר מעש) מגדילה את תחושת השליטה במצב. סייע לעצמך ולאחרים.
  4. דאג לסיפוק הצרכים הפיזיים שלך ושל בני משפחתך: מזון ומים, מנוחה ושינה.
  5. תנו ביטוי לרגשות שלכם. היכולת לבטא רגשות היא סימן לכוח ולא לחולשה. חשוב לנהל שיחה בקרב המשפחה (בהובלת אחד ההורים או שניהם) שמטרתה חיזוק התמיכה ותחושת ה"ביחד", מתן ביטוי למחשבות, רגשות ותגובות שונות של חברי המשפחה בעת התקופה הממושכת – להראות שהן נורמאליות ומשותפות לעוד אנשים וכן ליצור תחושה שניתן להמשיך הלאה למרות הקשיים, כשהמשפחה מסתמנת כמקור משמעותי לתמיכה לכל חבריה.