החוק מגביל את המועד לשימוש בביצה עד חודשיים מיום ההטלה. זמן החזקת הביצים למכירה בבתי העסק,  מותרת  עד לחודש מיום ההטלה ותאריך זה מצוין על גבי הביצה כ-"לשיווק" ולאחר תאריך זה אוסר החוק לשווקה.  ומי שמשווק אותה לאחר התאריך המצוין על גבי הביצה ("לשיווק") עובר עבירה ! וניתן להתלונן נגדו במשרד התעשייה והמסחר בחיפה ולנו ידוע שיש  חנויות שעושות זאת,.  למרות שבאפשרותם להחזיר את הביצים למשווק.
ומומלץ מאוד להחזיקה בתנאי קירור (בייחוד בימי הקיץ  החמים) כי כך מאריכים את תוקף הזמן האפשרי לשימוש בביצה
 התאריך הסופי  לשימוש  מצוין אף הוא: "בקירור", משמע יש להחזיק את הביצה בתנאי קירור !! 
המצב בו הביצה אסורה לשימוש  ממומש  היטב ע"י הטבע עצמו וניתן (ומומלץ מאוד) לעקוב על כך בדרך זו: טובלים את הביצה בכוס מלאה של מים, ככל שהביצה רובצת על הקרקעית כן טרייה היא, ככל שעוברים הימים היא מתחילה לנטות על צידה עד למצב שהיא עומדת זקופה. וזו האופציה האחרונה לאכול אותה! ברגע שהיא צפה היא אסורה !!  ומסוכנת לאכילה. אגב  בתהליך שעברה הביצה שתיארנו (מחוץ לתנאי קירור) במיוחד בתקופת הקיץ, לא תחזיק הביצה מעמד כראויה לאכילה במשך חודשיים
ברור שככל שביצה מוחזקת בתנאים נכונים  כלומר  בתנאי קירור כן "אורך חייה"  (כמתאימה לאכילה) ארוכים יותר. משמע שלפחות בתקופת הקיץ חייבים לדעתנו גם בתי העסק להחזיק את הביצים בתנאי קירור. 
בביקור באחת מהמכולות  (ביום חם במיוחד) מצאנו ערמות של אריזות מלאות בביצים מוחזקות מחוץ למקרר כשבועיים לאחר המועד  המותר ל"שיווק" הרשום בביצה משמע שהעבירה הייתה כפולה ,  את הביצים, על פי החוק,  היה אסור לשווק (לאחר התאריך המצוין בביצה) והיו חייבים להסיר מהמדפים (עוד לפני שבועיים).   וחטא על פשע ואת הביצים שהיו אמורות להימכר, לפני שבועיים, לא שמרו בתנאי קירור כפי שמחייב החוק
ברור מעל לכל ספק שבתנאים אלה  שתיארנו הביצים  לא יהיו ראויות למאכל. לאחר פחות מחודשיים מיום ההטלה
ןאנו מעידים על עצמנו  שאנו בודקים לפני השימוש כל ביצה והיו מקרים שנאלצנו לזרוק ביצים שצפו בבדיקה  כשעדין אמורות היו להיות בתוקף לשימוש.
רבותי הצרכנים הקפידו לבדוק תאריכים ! אל תיקנו ביצים שתאריך ה"לשיווק"  הרשום בביצה עבר !! ודווחו לנו או למשרד התעשייה והמסחר על בית העסק שמשווק ביצים אלה.

זכות הביטול

הלקוח ביקש לבטל את העסקה ולהחזיר לו את הסכום ששילם עבור מערכת ישיבה לסלון,( 22,000 ש"ח. (לטענתו, הוא ביקש לשנות את מפרט ההזמנה תוך פרק הזמן שבו סוכם עם החברה, וטרם שהודיע לחברה על המפרט הרצוי לו, הודיע לו מנהל החברה כי ההזמנה נשלחה לייצור, וכי כל שינוי כעת יחייב תשלום של 30% מערך ההזמנה. או אז ביקש הוא לבטל לחלוטין את ההזמנה.
החברה טענה. כי הלקוח ביקש לבטל את ההזמנה ללא סיבה של ממש. כמו כן נטען, כי מערכת הישיבה אשר הוזמנה הינה בעלת מאפיינים ייחודיים המחייבים התאמות בתהליך הייצור, דוגמת דרגת קושי, צד משענת היד, צבע וסוג התפר. עוד הוסיפה החברה, כי בטופס ההזמנה הוגדר במפורש כי מאחר שהסלון מיוצר במיוחד עבור הלקוח, הרי שבמקרה של ביטול, הוא יחויב ב-30% מערך העסקה. 
הלקוח הגיש תביעה נגד החברה
בית המשפט דחה  את הטענה  של הלקוח שלא נחתמה עסקה בפועל, שכן הוא חתם על טופס הזמנה. 
בית המשפט קבע כי "חתימת הלקוח על טופס ההזמנה הינה בעלת משקל ראייתי משמעותי. הלכה ידועה היא, כי אדם שחתם על מסמך – לא יישמע בטענה שהוא לא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם, או שחשב כי המסמך שעליו הוא חותם הוא בעל מהות בסיסית שונה לחלוטין ממהותו כפי שהיא  לאמיתו של דבר".
 תקנות הגנת הצרכן קובעות:  כי הלקוח יכול לבטל עסקה תוך מספר ימים הקבוע בחוק, וזאת אלא אם המוצר – ובמקרה הנ"ל – מערכת ישיבה – יוצרה בהתאם לדרישות הלקוח, על פי מפרט מיוחד. בלשון החוק: "טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות".
בית המשפט קבע קביעה חשובה: חובת ההוכחה הינה על החברה הטוענת כי החריג חל עליה. כלומר,  החברה היא זו שצריכה להוכיח, כי הטובין – מערכת הישיבה – יוצרו במיוחד עבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות. בית המשפט הדגיש כי הערה רשומה בטופס הזמנה או בחוזה בין הצרכן לחנות, כי מדובר ב"הזמנה מיוחדת", כשלעצמה, אינה תקפה אלא אם אכן מדובר בפועל בהזמנה מיוחדת במהותה.
על פי התקנות זכות הביטול מתבטלת רק אם המוצר אכן יוצר בפועל. הווי אומר, על החברה היה להוכיח שנכון למועד הודעת הביטול, הסלון כבר יוצר בפועל באופן שלא ניתן לבטל ההזמנה.
בית המשפט קבע כי הלקוח  היה רשאי לבטל את ההזמנה, ופסק כי על ההחברה להשיב ללקוח את הסכום ששילם.

חוסר תום לב קיצוני

רכש הלקוח מייבש כביסה, בהתאם להנחיות שקיבל, הזמין את  נציג החברה להתקין את מייבש הכביסה. בעת התקנת המייבש, שכנע אותו המתקין לרכוש אחריות למייבש, בסך של 1,600 ₪ למשך שמונה שנים…
שנתיים לאחר התקנת המכונה, נדלקה נורת אזהרה, המעידה על תקלה. כשהגיע לביתו הטכנאי של החברה על מנת לתקן את התקלה בפילטר הוא הודיע ללקוח כי אומנם רכש ביטוח לביקור טכנאי, וגם ביטוח נוסף לחלפים (דבר שהינו הטעייה ברורה ושקר גס, שכן הביטוח הראשון, כאמור, כולל גם חלפים), אך עדיין יהיה חייב בתשלום של 420 ₪
כידוע, חוק הגנת הצרכן קובע כי בסעיף 2 את האיסור להטעות את הלקוח. גם חוק החוזים קובע מה היא הטעייה, וכן את חובת תום הלב של צד להסכם.
כל התנהלותה של החברה נגועה כולה בחוסר תום לב קיצוני, בהטעיה, בניצול ובניסיון נואל להוציא כספים במרמה מהלקוח".
הגיש תביעה כנגד החברה
בכתב התביעה דרש מהחברה לפצות אותו בסכום כולל של כ-8,000 ש"ח.
בית המשפט קבע כי "לאחר שמיעת הצדדים ועיון במסמכים אני מחליט לקבל התביעה… ניתן לראות שביום שהגיע טכנאי לבית הלקוח  להתקין לו את המייבש, הוא הציע לו לקנות ביטוח, שבפוליסה רואים שהיא כוללת חלקים… 
פסק הדין
"לאור כל האמור לעיל ולאחר עיון במסמכים ובתעודות הביטוח אני מחליט לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעת( החברה)לשלם לתובע (הלקוח) סך של 3820 ₪ וזאת בגין עלות שני הביטוחים  שרכש התובע מהנתבעת: ביקור טכנאי והוצאות שנגרמו לתובעת".