הלקוח שכר את שירותיו של עורך-דין, לצורך טיפול במספר עניינים משפטיים. החליט לבטל את שירותי עורך הדין. העורך דין הגיש  תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות נגד מקבל השירות  לתשלום יתרת שכר טרחה בסך של 18,882 ש"ח. הלקוח   ביקש להעביר את התביעה לבית משפט השלום,. התובע (עורך הדין)  לא התנגד להעברת התיק כאמור. ואולם, בית המשפט דחה את הבקשה "בשלב זה", והותיר את מועד הדיון שנקבע על כנו. לפיכך, הגיש הנתבע תביעה שכנגד בסכום של 33,500 ש"ח. בקשת הנתבע להיתר ייצוג על ידי עורך-דין נדחתה. בעקבות התנהלות זו הגיש הנתבע בקשה לפסילת בית המשפט, בית המשפט דחה את בקשת הפסלות  בקבעו "לא הוצגה כל טענה בעלת ממש או אבק של טיעון המצדיק את בקשת הפסלות הבקשה נדחית"   על החלטה זו הוגש הערעור

,הנתבע בן 85. לדבריו, סובל מבעיות שמיעה; "אדם חלש פיזית ונפשית, כדרכם של אנשים בגילאים אלו". לטענתו קיים חשש אובייקטיבי ממשי למשוא פנים מצד בית המשפט, ולוּ למראית עין, המלמד כי אין הוא יכול לשפוט בתיק מושא הערעור. זאת, שכן בית המשפט מונע מהמערער זכות הקנויה לו להיות מיוצג בתביעה קטנה, מאחר שהתובע הוא עורך דין בעצמו. המערער מציין בהקשר זה כי על פי ההלכה הפסוקה, קיימת זכות לכל אדם להיות מיוצג על ידי עורך-דין בתביעה קטנה אם הצד השני הוא עורך-דין. הדברים יפים למקרה דנן, בו מדובר באדם מבוגר, אשר נתון בסערת רגשות נוכח הגשת תביעה נגדו על ידי עורך-דין מנוסה, המבקש לנצל את פערי הכוחות בין הצדדים בהגישו תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. לטענת המבקש, בית המשפט נתן לכך יד ובכך אינו מאפשר למערער "משחק הוגן". הזקן  תוהה: כיצד יהיה ביכולתו להגן על עצמו ולהוכיח את תביעתו כשהוא סובל מליקוי בשמיעה? וכן: מה הטעם לנהל מערכה אשר ברור כי הוא יפסיד בה? לטענת המערער, כל הבקשות שהגיש בתיק נדחו ללא נימוק או הסבר באופן הפוגע בזכויותיו המהותיות. לדבריו, אפילו ההחלטה בבקשת הפסלות אינה מנומקת. בכך רואה המערער עדות נוספת לגיבוש דעתו של בית המשפט לדעת המערער, צירוף הנסיבות מקים עילת פסלות.

"דין הערעור להידחות. אכן, מן הראוי היה שבית המשפט ינמק החלטתו שלא לפסול עצמו לגופו של עניין. עם זאת, הטענות שהעלה המערער אינן מקימות על פניהן עילה לפסילת בית המשפט אף אם בראיית המערער נוצר חשש כי החלטות בית המשפט מצביעות על קיום חשש ממשי למשוא פנים כלפיו, אין מדובר אלא בחשש סובייקטיבי גרידא אשר אין בו כדי להקים עילת פסלות על יסוד אובייקטיבי זאת במיוחד, כשבית המשפט דחה את הבקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום "בשלב זה" בלבד. דומה, כי גם דחיית הבקשה להתיר ייצוג אינה בלתי הפיכה – הכול כמובן בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט, כפי שימצא לנכון, בהתאם להתנהלות הדיון העתיד להתקיים, לפי תוכנת "נט המשפט",

 

תושב מושב ובעל משק, המצוי בתחום המוניציפאלי של הרשות המקומית

התושב שילם ארנונה עבור בית מגורים בשטח של 67.42 מ"ר ועבור מחסן בשטח של 65.19 מ"ר, זאת, על פי מדידה שנעשתה בשנת 2009., נערכה מדידה מטעם הרשות, לפיה נקבע שטח בית המגורים ל- 69 מ"ר ונקבע שהמחסן הוא מחסן חקלאי ואינו חייב בארנונההתושב פנה בכתב לרשות, בבקשה להחזר גבייה ביתר, פניה שטופלה כהשגה, ונדחתה. הרשות השיבה שלא ניתן לתקן את החיובים הקודמים, אלא אם התושב יוכיח שהמחסן נהרס ומועד ההריסה.

לטענת התושב עשקה אותו הרשות והוא עתר להחזר הסכום שנגבה ביתר בשנים 2010-2014 בסך של 10,028.75 ₪, הסכום ששולם עבור המחסן, בתוספת הפסד ימי עבודה, נסיעות והוצאות משפטטענת הרשות, פעולות גביית הארנונה בוצעו כדין. השומות  נשלחו לתושב ולא הוגשה כנגדם השגה בהתאם להוראות חוק הרשויות המקומיות אין התובע זכאי לסכום התביעה.

התקיים דיון בבית המשפט במעמד הצדדים,על פי עדות התובע,(התושב) המחסן הלכאורי, שימש כרפת ובית אימון, מבנה שנמסר לו על ידי הסוכנות היהודית ולא שימש כמחסן. בירור שערך עם מנהל החשבונות מדוע הוא משלם 160 מ"ר עבור ארנונה לבית, כשמדובר בבית סוכנות שלא נערכו בו שינויים, מצא שחויב ביתר. עוד העיד, שעד למועד פטירת אשתו המנוחה, שולם חוב הארנונה באמצעות הוראת קבע מחשבונהנציג הרשות אישר בדיון שהתובע חויב עבור בית המגורים ומחסן באותו שיעור. לטענת הנתבעת, אין סמכות מקומית לבית משפט לתביעות קטנות לדון בתביעה והסמכות נתונה לבית משפט לעניינים מקומיים. עוד נטען, שלא ניתן להגיש תביעה רטרואקטיבית כנגד חיובי ארנונה והיה על התובע לפעול בדרך של השגה. לענייננו, יפים הדברים שנקבעו על ידי כבוד הנשיא השופט שמגר בבר"ע 2824/91 עירית חיפה נ' לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח "אין בחוק הנ"ל הוראה החוסמת דרך הפניה בתביעה רגילה כאשר הדיון בפני בית המשפט הרגיל כולל בין היתר את הטענה של התרשלות של הרשות המקומית, ענין הראוי לבירור לגופו ואינו ראוי למחיקה על הסף. כמובן שאין בדברים אלה כדי להביע דעה לגופו של ענין.

קורס לבקרת איכות

בשבוע שעבר פרסמנו  את תלונתן של שלוש נשים שסיימו לפני כשנה קורס לבקרה איכות  ותעודה הן לא קבלו. פנינו לחברה שמארגנת  את הקורס והובטח להן ולנו שתוך 10 ימים תקבלנה את התעודות לאחר כשבוע פנתה אלינו שותפה נוספת לקורס  .(שלא קיבלה תעודה)   לדבריה: "אני לא יחידה עוד רבות לא קבלו תעודה" פנינו שוב לחברה שמארגנת את הקורס,, המנהל נשמע קצת ביקורתי "תבקש מהפונות אליך ,שיפסיקו להטריח אותך ואותי!  את תעודה תקבלנה כל מסיימות  הקורס" (כ- 50 במספר) בימים הקרובים"

 

עשה טעות

הפונה אלינו חויב לכבד צ'ק שלדבריו לא נתן  ושהחתימה על הצ'ק  לטענתו אינה שלו, תלונתו  התבררה בבית משפט השלום,   ואת הצד השני ייצג עורך דין משהבין שאין סיכוי  שיזכה  וויתר על התביעה. וחתם על כך בפני השופט  עם הרגשה  שפעל לא נכון פנה אלינו, הפננו אותו ליעוץ בפני עורך הדין (הנותן ייעוץ משפטי חינם במסגרת שלנו) לדבריו  המהלך לא קל אבל אפשרי ! ישנה אפשרות לבקש דיון מחודש בפסק דין שניתק בעקות הוויתור שלו על התביעה. בבקשה לדיון מחודש בתביעה   יש לפנות לאותו בית משפט ולאותו שופט. לציין מדוע הוא חוזר בו מהוויתור,  חשוב שייצג אותו עורך דין , במידה והוא בבעיה מבחינה כלכלית שיפנה למשרד המשפטים בבקשה לקבל סיוע משפטי מעורך דין מטעמם.