המכשיר נמסר למשלוח  בחברה, כשהוא ארוז בנרתיק פלסטיק ובמעטפת דמוי עור. השולח הכניס אותו למעטפה שהכילה שקית של בועות אוויר אשר היוותה שכבת מגן נוספת.

הוא הציג את תכולת המעטפה בפני הפקידה שאישרה כי האריזה מספיקה ולא ביקשה אריזת מיגון נוספת כלשהי. באותו מעמד, הציעה לשולח לרכוש כיסוי ביטוחי עבור משלוח המכשיר. והוא שילם את עלות הכיסוי הביטוחי.

המכשיר נשלח ולנמען נשלחה הודעה כי החבילה הגיעה לסניף המקומי של החברה. לטענת החברה  הם ניסו 3 פעמים לאתר  את הנמען ללא הצלחה . ולאחר תקופת המתנה, המשלוח הוחזר  לשולח בטענת "לא נדרש".

אך כשהגיע השולח  לאסוף  את המכשיר , התברר לו שהמכשיר נעלם. מקץ חודשיים לערך, לאחר שנערכה חקירה לאיתור המשלוח, המכשיר הוחזר לידיו , אך התברר שהוא לא נדלק.

לטענת החברה.  המכשיר לא נארז כנדרש על מנת שיעמוד בטלטולי הדרך. משכך, אין לה כל אחריות לנזקי המכשיר.

בעל המכשיר הגיש תביעה כנגד החברה

התובע העיד בפני בית המשפט כי המשלוח לא התקבל בידי הנמען, לא מפאת אי דרישתו ע"י הנמען, כפי שטוענת הנתבעת, אלא מאחר והמשלוח לא אותר, ורק ביוזמת התובע והנמען נערכה חקירה לשם איתור המשלוח,

למותר לציין כי יש משמעות לעובדה כי המשלוח לא המתין בסניף החברה משך מספר שבועות עד להחזרתו לידי השולח אלא לא אותר משך תקופה ארוכה, ורק בחלוף כחודשיים הושב. ככל שהמשלוח עבר 'גלגולים' והעברות רבות יותר, ולא ברור באילו תנאים הוא הוחזק, ברי כי המשלוח הועמד בסיכון יתר להינזק יותר מאשר משלוח אחר אשר היה מגיע ליעדו במועד

בית המשפט קיבל את טענת התובע לפיו הפקידה אישרה כי האריזה בעת המסירה הייתה תקינה

פסק הדין:

. חברת המשלוחים תשלם לתובע את עלות תיקון   המכשיר תוך 30 יום, בתוספת הוצאות משפט.