הספאם מהווה מטרד ציבורי הגורם לנזקים שונים, בכמה תחומים. ראשיתהמידע המועבר באמצעות ספאם עשוי להיות פוגעני. שנית, חלק מהודעות הספאם עלולות להכיל וירוסים שונים.

 תופעות הספאם פוגעת ביעילות ובתועלת שהעסקים מפיקים ממנו ופוגמת במסחר,דואר הזבל כופה על הנמענים, בעל כורחם, לבצע פעולות רבות ותדירות של מיון דואר אלקטרוני.

בית המשפט העליון דן בהרחבה בכל מה שקשור לפיצוי ללא הוכחת נזק בהקשר של חוק הספאם. בהתאם לחוק, כאשר בית המשפט פוסק פיצוי ללא הוכחת נזק בשל הודעות ספאם, עליו לשקול:

א.    את אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו

ב.   עידוד הנמען למימוש זכויותיו

ג.    היקף ההפרה        ..

 מטרת הפיצוי הינה לגרום לכך, ששליחת ספאם תהיה בלתי כדאית עבור המפרסם. ברורכי ככל שהפיצוי לתובע יהיה גבוה יותר, הרי שההרתעה תהיה "יעילה" יותר.

 

הפרשי גבהים במדרכה

אישה כבת 69, הלכה ברחוב מעדה ונפצעה בברכה במקום שבו קיים הפער בין אבני המדרכה המשתלבות,  בעלה צילם את מקום הפגיעה ולקח אותה לבית החולים שם התלוננה על קשיי נשימה, כאבים בחזה, ואובחנה כמי שסובלת מחבלה בצלעותיה.

לאחר האשפוז הגישה תביעה נגד הרשות

בבית המשפט העידה: כי לפני הנפילה לא הייתה בטיפולים רפואיים נוספים, מלבד נטילה של משככי כאבים.

 מנהל מחלקת אחזקת כבישים, שייצג את הרשות, העיד כי ”אנחנו קבלנו את התלונה מהתובעת מהמוקד העירוני, יצרנו קשר, יצאנו לשטח והיאהראתה לנו את המקום. מה שקרה אבן ! משולבת התרוממה והזדרזנו לתקן את זה הייתה שם בעיה. שהיא קיימת ובהרבה מקומות, השורשים מרימים את האבנים המשתלבות"

בית המשפט .פסק, כי: "על הרשות המקומית מוטלת חובת זהירות כלפי הולכי רגל. עליה .מוטלת חובה לתקן ולטפל במפגעי בטיחות אשר בשטחה, ולהחזיק את המדרכות בצורה תקינה".

  "עיון  בתצלומים, שהוצגו מטעם התובעת, מלמד על מדרכה שנראית לא מטופלת. האבנים המשתלבות, מהן עשויה המדרכה,  אמנם אינן שבורות ואולם במקום שבו מעדה התובעת, נראה בבירור הפרש גבהים שעלול לגרום להיתקלות ולנפילה".  נקבע, כי: " מדובר במפגע שעל הרשות חלה חובה לתקנו. על העירייה לקחת בחשבון כי ברחובות פוסעים גם אנשים מבוגרים, אשר ההליכה קשה להם. העירייה צריכה לצפות את האפשרות כי אנשים מבוגרים ימעדו, ולמנוע מבעוד מועד אירועים כאלו. זאת במיוחד כאשר מדובר בבעיה ידועה כמו זו שתוארה בכתב התביעה ובעדויות – הפרשי גבהים במדרכה כתוצאה משורשי העצים".

 

חיוב שלא כדין

שבוע  לאחר ההתקשרות הלקוח עם החברה, בוטל ההסכם, בהסכמת הצדדים. למרות ביטול ההסכם, ובמשך 6 חודשים דאגה החברה לגבות תשלום חדשי. חרף פניותיו הרבות של הלקוח, היא לא השיבה לו החברה את כספו, ואף שלחה לו מכתב דרישה טרם נקיטת הליכים משפטיים.

הגיש תביעה בבית המשפט

לטענת החברה, הדבר נבע בשל חבלי לידה, עם כניסתה לשוק הטלפונים הסלולאריים, לטענתה ניסתה לזכות את התובע, אולם לא הצליחה לעשות כן. שאלת בית המשפט מדוע – אם אכן לא הצליחה לזכות את התובע – לא יצרה קשר עימו, נותרה ללא מענה–

בית המשפט קבע כי החברה פעלה באופן כושל, בכך שלמרות שהחוזה בוטל בהסכמה, היא המשיכה לחייב את הלקוח במשך חודשים ארוכיםבית המשפט הגדיר את המקרה כ"מצב בלתי נסבל", שבו אדם ממשיך להיות מחויב בסכומי כסף, שלא כדין. בית המשפט ביקר את החברה על כך שידעה שהלקוח לא קיבל חזרה את כספו,

בית המשפט דחה את טענות החברה שהכשלים שנבעו מכך שרק נכנסה לשוק, ופסק כי "על הנתבעת להבין שתקלות וכשלים גורמים סבל רב ללקוחותיה אשר מוצאים את עצמם בהפסד כספי ובחוסר אונים. מנגנון הגביה של הנתבעת יצאה מכלל שליטה"..

בעניין הנדון פסק בית המשפט כי על החברה לפצות את התובע בסכום של 5,000 ש"חוכן להשיב לו את הסכומים שנגבו ממנו שלא כדין,