זמני החג בקריית שמונה ודבר תורה לחג הפסח מהרב איתמר לוי
בס"ד יד ניסן תשפ"ו
הדלקת נרות ק"ש: 18:30
צאת החג ק"ש: 19:34
פסח - על שום שפסח | דבר תורה לפסח
חג הפסח נקרא בשם זה, "על שום שפסח על בתי אבותינו במצרים". לכאורה תמוה הדבר - היה עדיף שנצניע את האירוע הזה ולא ננציח שם החג באופן שמראה על ריחוקנו מה' יתברך, שהרי פירוש הדבר שהוא פסח עלינו, ולא נגלה אלינו במצרים. כשאנו קוראים לחג בשם זה, נראה כאילו אנו שמחים בכך שהוא לא נגלה אלינו - אך לא כן הדבר. אדרבה, הקב"ה בחר באומה זו מכל העמים, ומאהבתו ודאגתו אלינו בחר לעשות כן לעמו. אם כן, מדוע אנו מדגישים את הריחוק האלוקי מאיתנו?
'גאולה שלמה למען שמך'
אם נעמיק בדברי הנביא יחזקאל וכן במדרשי חז"ל, נוכל לראות שבמהלך השהות הארוכה במצרים, בני ישראל למדו מדרכי הגויים ועשו כמעשיהם המקולקלים - דבר שהקשה על תהליך גאולתם ממצרים. הקב"ה, למרות כל זאת, חפץ לגאול את עמו, ועשה כן למען שמו הגדול שהיה מחולל בעמים, כפי שאמר הנביא: "לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם", וכפי שאנו אומרים בתפילה 'מביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה'. לא למעננו הקב"ה גואלנו, אלא למען שמו המחולל בעמים. וכן בהמשך התפילה אומרים: 'ומהר לגאלנו גאולה שלמה למען שמך'. למרות שמצד מעשינו איננו ראויים, הקב"ה גואל אותנו - לפי שעם ישראל מייצג את הקב"ה במציאות, וכשהם סובלים ונבזים, מתחלל שמו יתברך.
ברית שונה משאר הבריתות
מובא במדרש כי רשעי עם ישראל אמרו ביציאת מצרים: "יצאנו מרשותו של הקב"ה, אם כן נהיה כאומות העולם". בתשובה אמר להם יחזקאל: "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה... חַי אָנִי נְאֻם ה' אלוקים אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם". אומר המהר"ל, כי החיבור הזה בינינו לבין הקב"ה הוא חיבור הכרחי - אין אפשרות להתנתק ממנו. הברית הזאת שונה משאר הבריתות שאנו מכירים - זו ברית חד כיוונית. בדרך כלל יש צורך בהסכמה של שני הצדדים, אבל כאן אין הדבר כן: הקב"ה אומר - אם לא תרצו, החיבור יתקיים נגד רצונכם. אתם תחזרו לדרך הנכונה, אם בטוב ואם על ידי ייסורים.
ה' בטובו לא נגלה אלינו במצרים
הקדמה זו מסבירה לנו את שם החג. אנו שמחים שהקב"ה לא נגלה אלינו בחג הפסח, לפי שאם היה מתגלה - היה צריך לקרות לנו מה שאירע למצרים. שהרי מצד מעשינו - היינו רעים כמותם. הקב"ה, שחפץ להטיב עמנו, אמר לנו להיכנס לבתים ולא לשבת בחוץ לצפות כיצד הוא מטפל בחוטאים - שהרי אנחנו לא טובים מהם, כפי שאמרה מידת הדין: "מה נשתנו אלו מאלו?"
כן היה הדבר בגירוש לוט מסדום, כאשר אמר לו הקב"ה "אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ". לא הוא ולא משפחתו יכלו להביט על הרשעים שלוקים, שהרי הם ניצלו בזכות אברהם, ומצד מעשיהם היו אמורים לכלות כמותם. לעומתם, אברהם אבינו כן צפה על סדום, כפי שכתוב "וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם". כך היה במצרים - אבותינו היו חוטאים, ואם הקב"ה היה מגיע ונפגש עמם, היו צריכים לכלות. לכן הציווי האלוקי היה שכל אחד ייכנס לביתו, ויסגור את הדלת בעדו ובעד משפחתו - עד יעבור זעם. זו הסיבה שקוראים לחג "פסח", שהרי זו זכות שפסח מעלינו ולא נגלה אלינו בזמן ההוא.
האם יש כאן אפליה?
עניין זה יכול לעורר שאלה קשה מצד בני האדם: מדוע האפליה של נשיאת הפנים לעם ישראל? בשביל זה צריך להבין מיהו היהודי. עם ישראל הוא גילוי של הקב"ה במציאות, כפי שמעיד עלינו הכתוב: "חֵלֶק אֱלוֹ-הַּ מִמָּעַל" - צריך לדעת, שבכל אחד מאיתנו מופיע הקב"ה בעצמו. הקב"ה – עוד לפני שהופיע עם ישראל בהיסטוריה – בחר להוציא את העם הנבחר. הרב קוק מביא את דברי הזוהר ומסביר שהאנושות כולה נפלה בחטאים עצומים. כך התברר שצריך להביא אומה חדשה, אומה שהיא קודש מכף רגל ועד ראש. אומה זו תמשוך אחריה את שאר האומות. לצורך הקמתה, הקב"ה ברא את האישיות המיוחדת אברהם, אבינו הראשון.
טעות הנוצרים
אין לטעות בטעות המסוכנת, שאברהם אבינו נבחר בשל מעשיו. הרבה טועים לחשוב שאברהם אבינו נבחר להיות אבי האומה בשל צדקותו. המהר"ל מסביר מדוע אין הדבר כן - שאם תאמר שהמעשים הם הסיבה לבחירת ה' יתברך בנו, ממילא כאשר לא נקיים את המעשים ההם, הבחירה האלוקית תשתנה, ויעזוב אותנו לצרות צרורות חס ושלום.
הקב"ה לא בחר בנו בגלל מעשינו, אלא, כפי שאנו אומרים בהגדה, "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה, דיינו". צריך לדעת שגם בלי התורה, עם ישראל הוא העם הנבחר. למרות שהם חוטאים וגם כשהם סוטים מהדרך, הקב"ה אינו עוזב את עמו. הטוענים אחרת, נפלו בטעות הנוראית של הנוצרים. לטענתם, עם ישראל הוחלף בגלל מעשיו הרעים, וכעת הם עם ישראל החדש. כמובן שהכל הבל, שהרי הקב"ה בחר בנו בלי קשר לצדקותינו ומעשינו. זו אהבה שלא תשתנה לעולם. לקב"ה יש דרכים משלו להחזיר את בניו למוטב - אם בייסורים ועוד כהנה וכהנה - אבל אב לעולם אינו עוזב את בניו.
'אשר בחר בנו מכל העמים'
אחתום בדברי הרב צבי יהודה זצ"ל, שהיה מדייק בברכת התורה שאנו אומרים בכל בוקר: "אשר בחר בנו מכל העמים" – הקב"ה בחר בנו קודם, בלי קשר לקיום התורה, ורק אחר כך: "ונתן לנו את תורתו". מתוך אהבתו אלינו נתן לנו את התורה, כדי שנוציא את הטמון בנו.
חג פסח כשר ושמח, לכם ולמשפחותיכם,
ומועדים לשמחה לגאולה שלימה, אכי"ר.