זמני השבת בקריית שמונה ודבר תורה לשבת מהרב איתמר לוי

בס"ד ג כסלו תשפ"ז

הדלקת נרות ק"ש: 16:10
צאת השבת ק"ש: 17:15

הסבר אהבתו של יצחק לעשיו | פרשת תולדות

בפרשה אנו מוצאים טענה הנשמעת גם כיום, שישנו שינוי לטובה בהתנהגותו של עשיו - עשיו כאומה, המסמלת כיום את תרבות המערב. אך לצערנו, אין הדבר כן, כפי שראינו בשואה הארורה. המאבק על הבכורה לא תם. עלינו לזכור שהתורה היא נצחית, וכפי שאומר הנביא מלאכי בהפטרה לפרשת השבוע: "ואת עשיו שנאתי".  הקב"ה מודיע לנו שהוא שונא את עשיו, ושנאה זו היא הדדית, ממושכת וקיימת לאורך כל ההיסטוריה. בפרשת וישלח עשיו מגיע מלווה ב-400 איש על מנת להרוג את יעקב, וגם אלפיים שנה אחרי אירוע מכירת הבכורה, המאבק נמשך. הגמרא מספרת כי ברומא, אחת לשבעים שנה, היו מרכיבים אדם שלם על אדם חיגר ומלבישים את האדם העליון בבגדיו של אדם הראשון. הגמרא מאריכה בתיאור הפרטים במעשה זה. האיש החיגר, המסמל את יעקב, נושא על גבו את עשיו, כביכול הם אלו שרוכבים על עם ישראל. במעשה זה ניסו להראות כי רמאותו של יעקב שאמר "אנוכי עשיו בכורך"  לא הועילה לו.  אולם, האמת היא שאנחנו מלכי האומות. עד היום המאבק נמשך, ארצות הברית דואגת לתת לנו פקודות מתוך ניסיון להוכיח שהיא בעלת הבית שלנו. האומות אינן מסוגלות להבין את הרמת הראש שלנו היום. 

המפליא בכל סיפור יעקב ועשיו היא התנהגותו של יצחק. רש"י מביא את המדרש האומר: "כיוון שגדלו עשיו ויצחק ונעשו בני שלוש עשרה, זה פירש לבתי מדרשות וזה פירש לעבודה זרה".  מדרש זה מעצים את השאלה, מדוע יצחק אוהב את עשיו? מדוע הוא רוצה לברכו, והרי כתוב "משנאיך ה' אשנא"?  המדרש משיב על כך, שיצחק היה אוהב את עשיו בפניו בלבד כדי לקרבו. וכך יש לנהוג מבחינה חינוכית, לקרב את ילדינו בעבותות של אהבה גם כאשר אינם הולכים בדרך. 

אולם הדברים עדיין קשים, ולכן ישנם הטוענים בסכלותם כי התנהגותו של יצחק ניתנת להבנה בכך שעשיו לא באמת היה רשע, שהרי דבר זה אינו כתוב בפשטי המקראות. אבל באמת אין הדבר כן. ראשית, אנו רואים כי המדרשים מציגים את עשיו כרשע גמור. שנית, גם בפשטי המקראות עשיו אומר: "יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי",  וכמובן שאלו אינן מחשבות של אדם צדיק. 

הבכורה - מכירה אמיתית

התירוץ האמיתי לדברים קשור במכירת הבכורה. ראשית נקדים לומר כי המכירה היא קניין אמיתי לכל דבר ועניין. הקב"ה חתם על כך בזמן שנשלח משה לפרעה ואמר לו: "בני בכורי ישראל".  כפי שמסביר רש"י, כאן חתם הקב"ה על מכירת הבכורה של עשיו ליעקב, ולכן אין כאן רמאות והכל שריר, בריר וקיים. זו הסיבה שיצחק רצה לברך את עשיו. במדרש מובא כי יצחק חשש 'שמא עוון יש בי שברכתי את הקטן לפני הגדול ושיניתי סדר היחס, התחיל עשיו מצעק: 'ויעקבני זה פעמיים'. אמר לו אביו 'מה עשה לך?' אמר: 'את בכורתי לקח'. כששמע זאת יצחק, אמר: 'על כך הצטערתי שמא עברתי על הדין שצריך להקדים הבכור לברכה, עכשיו כשנודע לי שהוא הבכור גם ברוך יהיה'.
  
פרי וקליפה

כעת נעמיק בדברים. הרב קוק זצ"ל, בספרו 'מדבר שור', מסביר שהקב"ה ברא את האדם הראשון בשלמות וממנו צריך היה לצאת עם כעם ישראל. אולם, כל עשרת הדורות מאדם עד נח היו אנשים יחידים. הם נשאו בקרבם את ההכרה האלוקית וכל הסובבים אותם היו כקליפות ביחס לפרי. כך היה מאדם עד נח, וכך היה גם בעשרת הדורות הבאים, מנח עד אברהם. גם אברהם ויצחק עדיין היו יחידים לשאת את הגחלת האלוקית. אצל יעקב מופיע שינוי, ההופעה האלוקית חדלה מלהתקיים בקרב אדם יחיד, ועוברת להתבטא בציבור. אלא שיצחק לא ידע זאת. אם היה יודע שזהו העתיד הצפוי ליעקב ובניו, ברור שהיה מוסר לו את הברכות.  

שתי דרכים

אלא מאי, יצחק ידע שמאחד מבניו תצא אומה שתפקידה יהיה לקרוא בשם ה', והיא תשפיע אור וקדושה על כל העמים. הוא חשב שמהלך זה יתממש באחת משתי דרכים: הדרך הראשונה היא שהעמים יראו צדקתנו ומתוך כך יתקרבו – תפקיד זה מתאים ליעקב. אך ישנה דרך נוספת, השכיחה יותר במציאות, שבעולם הזה ישנם רשעים שצריך להילחם בהם ולהשמידם מן העולם, וממילא לקרב את הטוב, ולזה מתאים עשיו, שיודע להילחם. יצחק לא חשב שעשיו הוא צדיק, אך חשב שמזרעו של עשיו יצא צדיק, שיוכל להשלים את היעד המצופה מעם ישראל כשהוא מצויד בתכונותיו של עשיו. 

לכאורה זו מחשבה נכונה, שהרי יעקב אינו יכול להילחם. אז מה ניתן לעשות? 

התשובה היא שהקב"ה יצר את יעקב ועשיו כתאומים, כך שבזמן ששהו יחד בבטן אמם יעקב למד מעט מתכונותיו הרעות של עשיו, תכונות שלא יהפכו להיות קניין בנפשו אלא ישארו חיצוניות לו. בנוסף, הקב"ה מסבב את הדברים כך שיעקב מקבל את ברכות יצחק ועל ידי כך מקבל גם תכונות של עשיו. זאת, היות והברכות עוסקות בענייני שלטון ומלכות, שמלכתחילה היו שייכים לעשיו בעולם הזה, אך משקבל יעקב את הברכות קיבל גם את התכונות.

"עשיתי כאשר דברת"

כך נבין את דברי יעקב באומרו: "אנוכי עשיו בכורך עשיתי כאשר דברת".  לכאורה יש כאן שקר, אך אין הדבר כן. במילים אלו יעקב עונה לחששו של אביו. יצחק חשב שעם התמימות של יעקב לא נוכל להביא את המשיח, שהרי העולם הזה הוא עולם המלחמה, עדיין לא הגענו לעתיד לבוא, ובדרך ישנן משימות שלכאורה יעקב אינו יכול לנצח בהן. לכן אומר לו יעקב: "עשיתי כאשר דברת", אני אהיה עם תכונות של עשיו כדי לרכוש את המידות הללו. יצחק מבין שיעקב קיבל את התוקף של עשיו, שגם הוא יודע להשתמש ב'טריקים', וגם קיבל את הבכורה. לכן הוא חותם בברכת 'גם ברוך יהיה' ויכול להיות שלם עם הברכות שנתן ליעקב.

שבת שלום ומבורך,
הרב איתמר לוי.